רישוי כלי תחבורה קלה: מדריך מקיף לרוכב המודרני
- alon kigler
- 2 בספט׳
- זמן קריאה 6 דקות
הקונטקסט הרגולטורי – מדוע זה קורה עכשיו?
הנוכחות הגוברת של כלי רכב דו-גלגליים חשמליים, ובפרט אופניים חשמליים וקורקינטים, על כבישי ישראל ושביליה הפכה לתופעה בולטת בשנים האחרונות. לצד יתרונותיה הרבים של תחבורה זו, כמו הפחתת העומס בכבישים ואלטרנטיבה ירוקה וחסכונית, עלו גם אתגרים משמעותיים בתחום הבטיחות והסדר הציבורי. היעדר מנגנון זיהוי מוסדר עבור כלים אלו הקשה באופן ניכר על אכיפת חוקי התנועה, והוביל למצב שבו רוכבים יכולים לבצע עבירות חמורות – מרכיבה על מדרכות ועד חציית רמזורים באדום – מבלי שניתן יהיה לאתרם ולהטיל עליהם אחריות.
כמענה למצב זה, התקין משרד התחבורה והבטיחות בדרכים תקנות חדשות במסגרת פקודת התעבורה. תקנה 1 מגדירה באופן רשמי את הכלים הללו כ"רכב לתחבורה קלה" (כט"ק), וכוללת בתוכה אופניים עם מנוע עזר וגלגינועים. מדובר, על פי רוב, בכלים בעלי הספק מנוע של עד 250 וואט ומהירות נסיעה מרבית של 25 קמ"ש, המותרים לנסיעה בשבילי אופניים או על הכביש בלבד. המהלך החקיקתי הזה, שנכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2024, מטיל לראשונה חובות רישום חדשות המיועדות לשפר את רמת האכיפה והבטיחות.
ההחלטה להטיל חובת רישוי על כלים אלו אינה פעולה ביורוקרטית גרידא, אלא מהווה מהלך יסודי שמטרתו לייצר מנגנון של אחריות ציבורית. עד כה, האנונימיות של הרוכבים בכביש הקנתה להם תחושת חסינות מפני דין, והקשתה על רשויות האכיפה לטפל כראוי בתופעות של נהיגה מסוכנת וחסרת אחריות. לוחית הרישוי, אם כן, היא הפתרון העיקרי לבעיה זו, מכיוון שהיא מאפשרת לייחס באופן ישיר כל עבירה, מתאונה ופגיעה בהולכי רגל ועד נסיעה פרועה, לזהותו של הרוכב. בכך, היא הופכת את האכיפה של מגוון תקנות התנועה לאפקטיבית ומייצרת הרתעה משמעותית. מעבר לכך, תהליך הרישום עצמו, המבוצע באופן מקוון ומחייב הזנת נתונים כמו מספר שלדה, מאפשר לרשויות ליצור מאגר נתונים חדש המקשר בין הרוכב, הכלי והכשרתו. מאגר זה אינו רק
כלי אכיפתי, אלא תשתית בטיחותית ארוכת טווח שתאפשר לרשויות לנתח באופן מדויק יותר את היקף הבעיה, את מאפייני התאונות והעבירות, ולתכנן בעתיד מדיניות תעבורה מושכלת וממוקדת, מבוססת נתונים, לטובת כלל משתמשי הדרך.
חובת הרישוי – האם כל כלי רכב חשמלי נדרש ללוחית רישוי?
התשובה לשאלה זו, החל מ-1 באוגוסט 2024, היא חד-משמעית: כן. החוק החדש מטיל חובת רישום והתקנת לוחית זיהוי על כל כלי רכב חשמלי קל המוגדר בתקנות, קרי, אופניים וקורקינטים חשמליים. חובה זו אינה חלה באופן אוטומטי על כל בעל כלי, אלא כפופה לשני תנאים עיקריים: תנאי הנוגע לכלי ותנאי הנוגע לרוכב.
התנאים לחובת הרישוי:
הכלי: חובת הרישוי חלה על כלים חשמליים המוגדרים כ"רכב לתחבורה קלה" בתקנות התעבורה, הכוללים אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים, בדרך כלל בעלי מנוע עזר בהספק של עד 250 וואט ומהירות נסיעה מוגבלת ל-25 קמ"ש.
הרוכב: החובה חלה על רוכבים מעל גיל 16, שכן גיל זה הוא הגיל המינימלי המותר לרכיבה על כלים אלו בישראל. בנוסף, נדרש כי הרוכב עבר בהצלחה מבחן תיאוריה כללי או מבחן כשירות ייעודי לרכיבה על כלים אלו, או שהוא מחזיק ברישיון נהיגה תקף מכל סוג שהוא. כל עוד הרוכב עומד בתנאים אלה, הוא חייב לבצע רישום של הכלי ולהתקין עליו לוחית רישוי.
הבחנה מהותית: הלוחית היא אישית לרוכב
בניגוד ללוחיות רישוי של כלי רכב פרטיים, המיוחסות לכלי עצמו ומוגבלות לכלי מסוים, לוחית הרישוי של כט"ק היא אישית לרוכב. לכל רוכב כשיר שביצע את הרישום מוקצה מספר זיהוי ייחודי המורכב משתי אותיות לועזיות וארבע ספרות. תפיסה זו נובעת מן ההבנה כי הרוכב הוא המרכיב הדינמי והמרכזי במשוואה הבטיחותית, והמספר האישי מבטיח שזהותו תמיד תהיה ידועה. משמעות הדבר היא שאם אדם מחזיק במספר כלים חשמליים, הוא יכול להעביר את אותה לוחית רישוי אישית מכלי לכלי, אך לא יכול להעביר אותה לאדם אחר. זוהי הבחנה קריטית המבטאת את המודל החדש של אחריות משפטית, הממוקדת ברוכב ולא בכלי.
מהו התהליך הפרקטי לרישום והתקנה
הרישום של כלי התחבורה הקלה מתבצע באופן מקוון ופשוט יחסית, במטרה שלא להכביד על הציבור. בעת הרישום, הרוכב נדרש למסור את פרטיו האישיים (כגון מספר תעודת זהות) וכן פרטים על הכלי, כמו שם היצרן, צבעו ומספר השלדה או המספר הסידורי שלו. לאחר השלמת הרישום, הרוכב מקבל מספר זיהוי ייחודי, ועליו לגשת ליצרן לוחיות מורשה על מנת להנפיק את לוחית רישוי לקורקינט ואופניים . את הלוחית יש להתקין בחלקו האחורי של הכלי על תושבת ייעודית. במקרים חריגים שבהם לא ניתן להתקין אותה מאחור, ניתן להציבה בחלק הקדמי על הכידון, אך בכל מקרה היא חייבת להיות גלויה ולא מוסתרת.
סמכויות האכיפה – מי מוסמך לאכוף את החוק?
האכיפה של תקנות התנועה החדשות והקיימות על רוכבי כלי תחבורה קלה מבוצעת על ידי שני גופים מרכזיים: משטרת ישראל ופקחים עירוניים. ההרחבה בסמכויות האכיפה לפקחים עירוניים מהווה שינוי מהותי ומשקפת את המגמה להעביר חלק מסמכויות האכיפה מהמשטרה לגורמי אכיפה מקומיים, הפועלים בשטחים עירוניים צפופים.
התפתחות סמכויות הפקחים העירוניים
בעבר, האכיפה על רוכבי כלים חשמליים הייתה נחלתה הבלעדית של משטרת ישראל. אולם, החל מנובמבר 2024, עם כניסתו לתוקף של צו חדש, הורחבו סמכויות הפקחים העירוניים והם הוסמכו להטיל קנסות על רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים שאינם מציגים לוחית זיהוי כנדרש בחוק. הרחבת סמכות זו אינה מוגבלת רק לחובת הרישוי, אלא כוללת שורה ארוכה של עבירות נפוצות אחרות, שטיפול בהן על ידי כוח האדם המוגבל של המשטרה היה מורכב.
הקנס על אי-התקנת לוחית רישוי: מדיניות של אכיפה מדורגת
במבט ראשון, קיימת אי בהירות במקורות בנוגע לגובה הקנס על אי-התקנת לוחית רישוי. חלק מהמקורות מציינים קנס של 750 שקלים , בעוד שאחרים מפרסמים קנס של 500 שקלים , ומקור עדכני יותר מציין קנס של 100 שקלים בלבד. דיסוננס זה נובע ממדיניות מכוונת של רשויות האכיפה, המכונה "אכיפה מתגלגלת". במקום להטיל קנס גבוה באופן מיידי, החוק קבע מדרג קנסות הולך ועולה לאורך זמן. מטרתה של מדיניות זו היא לאפשר לציבור תקופת הסתגלות למעבר החוקי החדש, לעודד ציות הדרגתי ולייצר סביבה רגולטורית הוגנת יותר.
החל מ-1 בספטמבר 2024: קנס בסך 100 שקלים.
החל משנת 2025: הקנס יעלה ל-500 שקלים.
החל משנת 2026: הקנס יעמוד על 750 שקלים.
הבנת המדרג הזה מספקת תמונה מלאה של המהלך הרגולטורי, ומבחינה בין נתונים עיתונאיים מהעבר לבין המדיניות המעודכנת ביותר.
האם מותר להחרים כלים חשמליים?
החרמה של כלי רכב, לרבות כלי תחבורה קלה, היא סנקציה חמורה השמורה למקרים מיוחדים. התשובה לשאלה זו היא כן, קיימת סמכות חוקית לתפיסה והחרמה של כלי תחבורה קלה, אך הדבר מתבצע רק במקרים של עבירות חמורות המוגדרות בחוק. חשוב להבחין בין סמכויות החרמה מנהליות לבין סמכויות תפיסה מכוח הדין הפלילי.
1. החרמה מנהלית על ידי קצין משטרה
פקודת התעבורה מעניקה לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה סמכות להורות על "איסור שימוש ברכב" למשך 30 ימים, וזאת עוד בטרם הוגש כתב אישום. החרמה זו מבוצעת על פי שיקול דעת הקצין, בהתקיים עבירה חמורה המפורטת בפקודה. עבירות אלה כוללות, בין היתר:
נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.
נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים.
שימוש ברכב שאינו עומד בתקן או שונה מהתקן באופן לא חוקי.
בפרט, סעיף השימוש בכלי לא תקני רלוונטי ביותר לרוכבי כט"ק. שינוי מבנה הכלי, למשל באמצעות הגדלת הספק המנוע מעל 250 וואט או הסרת הגבלת המהירות כך שהכלי ינוע מעל 25 קמ"ש, הופך אותו לכלי לא תקני ומסוכן. במקרים כאלה, לרוכב אין כלים להגנה עצמית במקרה של תאונה והכלי הופך למפגע בטיחותי. לכן, עבירה זו מהווה עילה מספקת להחרמה מידית על ידי קצין משטרה.
2. החרמה מכוח פקודת סדר הדין הפלילי (מעצרים וחיפוש)
מעבר לסמכות המנהלית, קיימת לשוטר סמכות כללית לתפוס חפץ אם יש לו יסוד סביר להניח שהוא שימש לביצוע עבירה או עשוי לשמש כראיה בהליך משפטי. במקרים שבהם רוכב מעורב בתאונה או מבצע עבירה פלילית (כגון נהיגה בקלות ראש המסכנת חיי אדם), השוטר יכול לתפוס את הכלי לצורך הליך חקירה ומשפט. במקרים כאלה, הכלי הופך ל"מוצג" משטרתי ויוחזק עד לסיום ההליכים המשפטיים, כאשר תפיסתו אינה מוגבלת לתקופה המנהלית של 30 הימים.
אחריות הבעלים במקרה של החרמה
נקודה חשובה שיש להדגיש היא שהאחריות המשפטית במקרה של עבירה חמורה אינה מוטלת רק על הרוכב בזמן העבירה, אלא גם על בעל הכלי. במקרים של החרמה מנהלית, לדוגמה, בעל הרכב נדרש להוכיח כי לא ידע על ביצוע העבירה כדי למנוע את החרמת הכלי. עובדה זו מעבירה את נטל האחריות גם לבעל הכלי, אשר נדרש לוודא שהכלי לא ישמש לביצוע עבירות מסוכנות. זוהי התפתחות משפטית שמגדילה את אחריותם של יחידים וגם של חברות השכרה, אשר צריכות לוודא שמשתמשיהן מקפידים על החוק.
חשוב לציין כי החרמה בגין עבירת תנועה שונה לחלוטין מתפיסת רכב לצורך עיקול חובות על ידי רשות האכיפה והגבייה. התפיסה לצורך עיקול היא הליך אזרחי שנועד לממש חוב, ואינה קשורה לעבירות תנועה או לבטיחות הציבורית.
סיכום והנחיות מעשיות לרוכבים
התקנות החדשות הן ציון דרך משמעותי בהסדרת התחבורה הקלה בישראל, והן נועדו להגביר את הבטיחות של כלל משתמשי הדרך – רוכבים, הולכי רגל ונהגים כאחד. הבנת החוק והקפדה על כלליו הם אינטרס עליון של כל רוכב, שכן אי ציות עלול להוביל לקנסות כבדים ואף להחרמת הכלי.
תמצית הממצאים המרכזיים:
חובת רישוי: החל מ-1 באוגוסט 2024, חלה חובת רישום והתקנת לוחית רישוי על כלים חשמליים מסוג אופניים וקורקינטים. חובה זו חלה על רוכבים מעל גיל 16, שברשותם הכשרה מתאימה (רישיון נהיגה או תיאוריה).
סמכויות אכיפה: האכיפה מבוצעת על ידי משטרת ישראל וגם על ידי פקחים עירוניים, שהוסמכו לאכוף מגוון רחב של עבירות, כולל רכיבה ללא לוחית זיהוי. הקנס על אי-התקנת לוחית הוא מדורג.
החרמה: תפיסה והחרמה של כלי תחבורה קלה אפשרית, אך היא שמורה למקרים של עבירות חמורות במיוחד, ובהן שימוש בכלי לא תקני או נהיגה תחת השפעת אלכוהול.
המלצות מעשיות לכל רוכב:
בצעו רישום מידי: יש לגשת לאתר הרשמי של משרד התחבורה, לבצע את הרישום המקוון ולקבל מספר זיהוי אישי.
הנפיקו והתקינו לוחית: פנו ליצרן לוחיות מורשה על מנת להנפיק לוחית רישוי פיזית והתקינו אותה בצורה גלויה וברורה על הכלי.
הקפידו על כללי הרכיבה: הימנעו מרכיבה על מדרכות, משימוש בטלפון נייד או באוזניות בשתי האוזניים, ורכבו תמיד עם קסדה. הקפידו לרכב על שבילי אופניים ובאין שביל, רכבו בצד ימין של הכביש.
הימנעו משינויים בכלי: שינוי מבנה הכלי, הגדלת הספקו או מהירותו הופכים אותו לבלתי תקני ומסכנים את הרוכב בסנקציות חמורות, כולל החרמה.
הצהרה משפטית: דו"ח זה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי. במידה וקיים חשש לעבירה או ענישה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני תעבורה.
הזמנת לוחית רישוי לכלי שלכם
תגובות